סופשבוע של הגשמת חלומות

עבר מלא זמן, מי יודע בכלל איפה להתחיל ?

רוני גוטנר ביקר אותנו עד אתמול (נכון למתי שהתחלתי לכתוב את הפוסט הזה - ס.ח.) - כל פעם שמישהו מודיע על ביקור אצלנו אני מתחילה לחשוב איך זה יהיה, ואיך נלך איתו לכל המקומות התיירותיים, וכל המקומות שעוד לא היינו בהם והם מבחינתי חלק מרשימת ה"לעשות כל עוד גרים בניו יורק".
כל פעם שמישהו מבקר אצלנו אני מגלה מחדש שזה לא אפשרי. אי אפשר גם לחיות בניו יורק וגם להיות תייר בניו יורק בו זמנית. אין לי את הזמן או הפנאי והכוח הנפשי בסוף יום עבודה להיות תיירת.
אבל אפשר למצוא פשרה.

לפני שבועיים וחצי לערך, ישבנו מני, ג'ק אלעד ואני בסלון שלנו וניסינו לתכנן סופ"ש ארוך (סוף שבוע ואחריו יום שני שהוא חג - קולומבוס דיי). תכננו לנסוע לאגמי האצבעות - אוסף של אגמים ארוכים וצרים - מזכירים אצבעות - בצפון ניו יורק, לא מאוד רחוק ממפלי הניאגרה.
כיוון שאנחנו עצלנים, חיכינו עד יום חמישי כדי להזמין מלון ליום שבת ונחשו מה - הרבה אנשים מטיילים בסוף השבוע הזה. אז לא מצאנו מלון במחיר סביר. קצת מיואשים ומבואסים חשבנו וחשבנו, ואז החלטנו שננצל את הזמן כדי להכיר את העיר בה אנחנו גרים.
אז ישבנו והכנו רשימה של דברים שאנחנו יכולים לעשות ורוצים לעשות, אני פתחת אקסל כמובן וניסיתי לשבץ את הפריטים ברשימה ב-3 ימים לפי חלוקה הגיונית. כמו שרק אלעד ואני יכולים לעשות, העלנו את האקסל לגוגל דוקיומנטס וחלקנו אותו איתם - אח, הטכנולוגיה!

חלומות לפעמים מתגשמים

כמובן שהתוכנית השתבשה כבר בבוקר שאחרי, כשלא היה לנו כח לקום. עד שהתארגנו והכל, המנים (ככה אנחנו קוראים למני וג'ק ביחד) יצאו כבר לגן החיות שבברונקס (או ברוקלין בעצם) שאגב לא היה בכלל בתוכניות. אנחנו בינתיים קיבלנו שיחת טלפון מפתיעה מרומן, שהציע להפגש ב"The Humus place". רוני לא יכל לבוא כי היתה לו חתונה באותו ערב, אבל עידו היה all in. יצאנו לדרך, אפילו נועם (בוני) היה בדרך למקום.
באופן מפתיע, ובניגוד לפעם הקודמת שביקרתי במקום הזה, לא היה תור וכולם היו נחמדים, וישבנו לאכול. כשסיימנו לאכול נועם הגיע :) ואז חיכינו שהוא יסיים לאכול.

From Columbus Day Weekend

משם התפצלנו, אלעד ואני רצינו לבקר בחנות החביבה על אלעד - Club Monaco - והצלחנו לשכנע את עידו לבוא איתנו תחת ההבטחה שנצא משם תוך 15 דקות. משם החלטנו ללכת ברגל לבית של עידו. חצינו את הפארק ונהנינו מיום שמש ומלא אנשים - איזה כיף, הרגשתי כמו תיירת, לקחנו
את הזמן וצילמתי תמונות - היה כיף.





באותו אחר צהריים משימתנו היתה להזמין כרטיסי טיסה ומלון. משימה שנראית פשוטה יחסית, ועידו אפילו כבר בחר לנו את הטיסות והכל, ארכה בין 4 ל-5 שעות. זה התחיל בבעיה להחליט על מלון, הרי לכל מלון בווגאס יש קונספט מסוים, יש את "פריס" שמעוצב בסגנון פריס כולל מגדל אייפל, "הונציאני" שמעוצב בסגנון ונציה כולל נהר בתוכו וגונדולות וכן הלאה. אז רצינו מלון מגניב. ואז אלעד ואני גילינו שאם נוסיף כ-100$ לכל הטיול, נוכל לישון במלון שמאוד מאוד התלהבנו ממנו בפעם הקודמת שהיינו בוגאס (בטיול הגדול שלנו) - The Hotel. חלק מכם (מירי בטח) זוכרים שסיפרתי בהתלהבות על המלון הזה, עיצוב יפיפה, סופר יוקרתי וכל דבר שם מתחיל בקידומת The, למשל הבר נקרא The bar, בית הקפה The Coffee bar, אפילו על העט במלון כתוב The Pen :) קצת מאמץ והצלחנו לשכנע את עידו!!! חלומות מתגשמים!
טוב, אחרי שהחלטנו על מלון היינו צריכים לעשות את ההזמנה, עבדנו עם Expedia (חברה שמוכרת חבילות לינה וטיסה וכו'), בחיים לא לקח לנו כל כך הרבה זמן להזמין דרך האינטרנט - לא יאומן. ובסוף הדרך היתה לנו תקלה בחיוב, לא הסכימו לחייב את הכרטיס אשראי של עידו. התקשרנו אליהם, והיינו איתם על הקו כשעה. בלי הגזמה, כ-60 דקות היינו על הקו עם החברה, שני טלפונים במקביל, אחד אלעד מדבר ובשני עידו, ואני על המחשב מנסה לשלם בכרטיס אחר.
כשסיימנו כמעט מרטנו את שערותינו, עידו עישן בעצבים, ונפרדנו לשלום.
כמובן שבימים שאחרי גילינו שExpedia החליטה לחייב את שנינו (עידו מחד ואלעד ואני מגיסא) על כל הסכום, במקום לפצל בינינו כמו שהם היו אמורים. לא יאומן פשוט.

יום: שבת
החלום שהוגשם: לינה ב-The Hotel

ביום למחרת, אלעד לא הרגיש טוב בבוקר, למעשה כבר בערב דומני שהיה לו חום, אז לא יכולנו לצאת. אחרי כמה שעות, החלטתי שזה בסדר להשאירו בבית לכמה שעות והסברתי לרוני שעליו לבוא איתי לרכב על אופניים בפארק. הייתי צריכה קצת לשכנע, אבל השתמשתי באישיות הכובשת שלי ובמילים "כי ככה החלטתי" (בתשובה לשאלתו "אבל למה?") ויצאנו לדרך. כדי לסדר את התמונה, יצאנו ב15:30 מהבית לראשונה.
אז הלכנו ל-88 ו-Lex ונכנסו לחנות להשכרת אופניים ושכרנו אופניים. משם התחלנו לנסוע לכיוון סנטרל פארק. אני חייבת לציין שמאז שהיה לי קטנוע, כל הקונספט הזה שצריך לפדל כדי לא ליפול מהאופניים יחסית מפתיע אותי. אז הייתי צריכה להתאמץ די הרבה כדי לא ליפול, וגם לא להדרס.
הגענו לפארק, והתחלנו להקיף אותו, לראשונה בחיי עליתי מעל רחוב 96 בתוך הפארק, וזכיתי סוף סוף לראות את הבריכה שבקיץ היתה פתוחה בחינם (ולא הספקתי ללכת אליה :(), אגב נכון
להיום הבריכה הפכה למגרש החלקה על הקרח.
היה קשה אבל כיף, וכשעתיים לאחר מכן חזרנו הביתה, אחרי שהקפנו את כל הפארק.

יום: שבת
החלום שהוגשם: רכיבה על אופניים בסנטרל פארק

היום שלמחרת היה היום היחיד שתאם לתכנון המקורי, שכרנו רכב שהזמנו מראש מ-zipcar, לקחנו את רוני מני וג'ק והיכינו את הכביש בדרכנו לג'רסי גארדנס. זו היתה הפעם הראשונה שלנו שהגענו לשם לפני 2 בצהריים, ועוד ברכב!
הסתובבנו שם יחסית הרבה, ומשם המשכנו לאיקאה - לחפוז - קנינו שידה נוספת (עד כה החלטנו שאין מספיק כסף לשידה נוספת) ומשם לקוסטקו :) יום קניות אדיר!

יום: שני
החלום שהוגשם: נסיעה לג'רסי גארדנס ברכב

אני אסיים בעדכון מזג אוויר, כרגע יש 2 מעלות בחוץ. 2. בקצב הזה אני לא שורדת פה את החורף.