Wednesday, September 02, 2009

אחר צהריים מבאס

טוב, היה לי אחר צהריים מבאס ואני צריכה לשפוך את זה.

יצאתי מהעבודה מוקדם, והלכתי למספרה. זה פעם שלישית מאז שאני בניו יורק שאני מחליפה ספר, וגם הפעם ניסיתי מישהי חדשה.
אמרתי לה מה אני רוצה. הראיתי לה את הצבעים שאני רוצה בשיער. הסברתי, והיה נראה כאילו היא מבינה.
היא הבהירה לי את השיער, נראיתי כמו אפרוח, ואז היא הכהתה את שאר השיער - כלומר פרט לשורשים.
יצא לי שיער של אישה זקנה, אז היא תיקנה את זה.
בסופו של דבר הצבע לא יצא כמו שרציתי.
היא שאלה איך אני רוצה להסתפר, הראיתי לה תמונה. סיפרה אותי, שאלה, עניתי, שאלה, עניתי.
בסופו של דבר התספורת לא יצאה כמו שרציתי.
נזכרתי כמה אני שונאת ללכת למספרה, שונאת שונאת שונאת.
שילמתי מלא כסף ויצאתי אחרי 3.5 שעות במספרה עם חשק חזק לבכות.


הלכתי הביתה. הייתי אמורה ללכת לחדר כושר. שתיתי קצת שייק פירות כי הייתי מתה מרעב וצמא.
לקחתי את האייפוד שיהיה מה לשמוע ועליתי למעלה.
באייפוד לא היתה בטריה, ולא יכולתי לרוץ כי היה לי יותר מידי שייק בבטן.

הלכתי הביתה.

Wednesday, August 12, 2009

עוברים דירה - השלמת התמונה

הרעיון לעבור דירה נולד לפני הרבה זמן, בערך בפבואר.
באופן כללי, אלעד תמיד צוחק עליי שאני מופרעת, כי אחת התחביבים שלי זה אחת לשבוע שבועיים לבדוק את מצב הדירות. עשיתי את זה בתל אביב, ועשיתי את זה כאן.
מה אני אגיד, אני אוהבת להיות עם היד על הדופק, ולדעת מה יש שם בחוץ.
בערך בפבואר, ראינו שיש ירידה במחירי הדירות, ואז ניצת בראשי הרעיון לעבור דירה כדי לשלם פחות כסף.
למי שלא יודע, מחירי הדירות בניו יורק מאוד מאוד גבוהים. סדר גודל של פי שתיים ממה שמשלמים בתל אביב. דירת 2 חדרים ממוצעת נעה בין 2000-3500$. כמובן שיש גם כאלו ב-5000$.

למה לעבור דירה?
אז חיכיתי וחיכיתי, ובערך במאי היום המאושר הגיע: קיבלנו מכתב שמצהיר שעלינו לחדש את החוזה שלנו. איזה אושר, איזה שמחה! עכשיו חוקית מותר לי לחפש דירה :)
ואכן, בערך בתקופה זו, התחלנו לחפש דירה. הרבה באינטרנט, קצת עם כיתותי רגליים.
הזמן עבר לו, והתחלנו לבחון מחדש את מה שאנחנו מחפשים בדירה הבאה שלנו.
בסופו של דבר (ואחרי שיחות וחשיבה) סימנו לעצמו מטרות:
1) הדירה צריכה להיות באיזור מגניב - רצוי איזור יוניון סקוור
2) בבניין צריך להיות חדר כושר, רצוי גם בריכה, ואם לא בבניין אז מאוד מאוד מאוד קרוב
3) רצוי כי מחיר הדירה יהיה לא יותר גבוה מהמחיר שאנחנו משלמים היום

חיפוש דירה
התחלנו להסתובב בצ'לסי, ויוניון סקוור, ופשוט להכנס לבניינים ולשאול את השומר אם יש דירות להשכרה.
לא עבר הרבה זמן עד שהבנו שכדי לגור באיזור מגניב אנחנו צריכים להעלות את השכר דירה בלפחות 500$. עדיין לא התייאשנו, העלנו את הרף והמשכנו לחפש.
ראינו דירות מגניבות באיזורים לא מגניבים, ראינו דירות בינוניות באיזורים מעולים, דמיינו איך יהיה לגור פה וגם שם ומצב הרוח שלי ראה תנודות קשות.
בשלב מסוים, בערך לפני שבועיים, אולי ממש טיפה יותר, הבנו שאנחנו לא מסוגלים לקבל החלטה. לא התלהבנו מאף דירה שראינו, והגענו למצב שאנחנו מתלבטים אם לשלם X ולגור ממול הבניין הנוכחי שלנו, או לשלם 800$ יותר ולגור במקום מגניב. חישוב קל מראה כי ההפרש הוא כ-10,000$ לשנה, סכום נאה.
החלטתי שהצעד הנכון הוא להשאר באיזור שלנו ולנסות להיות יותר קלילים בלקחת מוניות לאיזורים מגניבים.

מקבלים החלטה
אז לפני כשבועיים, סגרנו חוזה בבניין באלכסון אלינו. להלן סיכום קצר השוואתי בין הדירה הנוכחית והדירה החדשה:
1)
בבניין החדש יש חדר כושר ובריכה
2) הדירה החדשה יותר גדולה משלנו (במטר בכל חדר)
3) מחיר הדירה החדשה נמוך מהמחיר החודשי הנוכחי ב-250$
4) בדירה החדשה יש מטבח פתוח לסלון - שזה די מגניב
5) בבניין החדש יש חדר אופניים - ואנחנו רצינו לקנות אופניים - אז זה טוב.

לעבור זה קל?
בקיצור, נראה כאילו הכל בסדר, אבל אויה, כעת נותר לנו לארגן הובלה.
אז מסתבר שהובלה זה עסק די מסובך פה:
1) מסתבר שזה הרבה יותר יקר מהארץ. בירור ראשוני הראה כי בממוצע ההובלה תעלה לנו כ-600$.
2) לבנייני היוקרה (בניינים עם דורמן) יש כל מיני חוקים מוזרים לגבי ההעברה. למשל, יש מעלית אחת בבניין שמוגדרת כמעלית שירות. כשעוברים דירה, חייבים להשתמש רק במעלית השירות. חוק אחר הוא מתי מותר לעבור. כל בניין מגדיר מהם הימים והשעות שבהם הוא מרשה לאנשים לעבור מהבניין או אל הבניין. בנוסף, חלק מהבניינים, דורשים כי למעבירים יהיה ביטוח צד שלישי - למקרה שיפגעו בבניין. חלק אחר דורש כי למובילים יהיו תעודות זהות. ועוד ועוד.

מתמודדים עם הקשיים בהתמדה
אז רצינו לעבור ביום שבת, אבל הבניין שאליו אנחנו עוברים (שהוא ממש נאצי) מקצה לכל עובר 2 של מעלית שרות, והכל היה תפוס כבר.
אז אמרנו נעבור ביום ראשון, אבל הבניין ממנו אנחנו עוברים לא מרשה לעבור בימי ראשון.
טוב, אמרנו נעבור ביום שישי. כבר כמעט מצאנו מובילים והכל, ואז גילינו שהמובילים שלנו לא יכולים בשישי.
ניסינו בחמישי, אבל אז גילינו שהמובילים שלנו החליטו להכפיל את המחיר - בין 1000 ל-1600 דולר - לא נורמליים. נפרדנו מהם לשלום.
באותו זמן, הסתבר כי התפנה חלון זמנים ביום שבת ! מה רבה השמחה, מיהרנו למצוא מובילים חלופיים. לא יאומן, אבל מצאנו מובילים זולים יותר, ושיכולים להעביר אותנו ביום שבת.

הכי חשוב זה חשיבה חיובית
זהו. עכשיו כישראלים טובים אנחנו סקרנים לראות איך נדפקנו מהמובילים הזולים שלנו :)


Monday, August 10, 2009

עוברים דירה

אחרי כ-3 חודשים של חיפושים וכיתותי רגליים, החלטנו לאיזה דירה אנחנו עוברים. יש לי עוד המון לספר על זה, אבל הזמן קצר והמלאכה מרובה.
אז להלן סרטון של הדירה אליה אנחנו עוברים.


Friday, July 31, 2009

פסטה


הפעם פוסט באמת קצר.

ליום הולדתי שלחו לי החברים מהעבודה בארץ מכונה להכנת פסטה ביתית. יש לי כנראה את החברים הכי מגניבים בעולם - ואני אגיד שוב תודה :)
אז בשבת האחרונה, החלטתי שהגיעה העת לנסות אותה.
פתחתי את המתכון שמירי פרסמה בעבר לפסטה ביתית (שבמקרה גם זכיתי לאכול ממנה כשהייתי בארץ) והזמנתי את רמי ומיטל לבוא להתנסות איתנו.

היו לנו קצת בעיות, כי לא מצאנו קמח דורום, והיתה לנו ממש טיפה סולת, אבל הלכנו על זה בכל מקרה.
יצא מאוד טעים, ואפילו לא מתנו מזה :)
להלן התמונות (משמאל לימין) שרמי (בניגוד אלינו) לא התעצל, צילם ושלח לנו.









Friday, May 08, 2009

קצרים

אני מוצאת שאני רוצה לספר הרבה ולא מוצאת מספיק זמן.
אז החלטתי לפרסם מה שיש לי, בלי לחשוב הרבה ובלי לכתוב הרבה.

חגגתי פסח ראשון בלי אמא (טכנית הוא השני, אבל בקודם לא באמת שמרתי חמץ...)
אולי עוד אספר כמה מוזר זה לשמור חמץ בחו"ל, לפחות כמה מוזר היה זה בשבילי, אבל בינתיים להלן זוג מציות - שלו ושלה.
אלעד אוכל את המציה שלו מלוחה ומטוגנת עם גבינה צהובה (בתמונה למעלה).
סיון אוכלת את המציה שלה כמו חביתה שפוררו אליה מצה, וכמובן מתוקה (בתמונה למטה).
כך זה נראה בבוקר יום שבת בפוקוטל:


מיד אחרי ערב פסח משפחת שלי הגיעה לביקור של כמה ימים: אסתי, אלעד ותומר החמוווווד.

פגשנו אותם לבראנץ' בסופ"ש יחד עם דני, יקירה ומיה הוז.

ההוזים, עברו לגור ממש בבניין באלכסון אלינו, לפני שבועיים - שזה ממש כיף.
מאז כבר היו לנו כמה ארוחות ערב ובוקר משותפות :)

מזג האוויר השתנה משמעותית לאחרונה, זה נע בין קיץ, לאביב, למשהו לא ברור בכלל.
לפני שלושה שבועות שכרתי אופניים ונסעתי עם רמי לטיול אופניים.
נסענו סה"כ משהו כמו 4.5 שעות מתוכן 3 שעות ממש של נסיעה, כ-30 ק"מ.
אולי חשוב לציין שזה פעם שניה בחיי הבוגרים שאני נוסעת על אופניים, אז זה לא שאני בכושר או משהו כזה.
נסענו מהבית פחות או יותר, חצינו את האי לצד המערבי ונסענו למטה בצמוד לנהר ההדסון.
אז חצינו את גשר ברוקלין, והמשכנו בברוקלין עד לקוני איילנד - חוף ים ידוע בשל פארק שעשועים עתיק יומין.
הנה רמי מתקן תקר בגלגל בחוף הים:





עדיין היה ממש כיף, ראינו מלא נופים, חצינו את גשר ברוקלין וראינו מלא דתיים בברוקלין.
הכיף האמיתי היה לראות את הדרך, מה שבדרך כלל לא רואים כשנוסעים ממקום למקום.
כדי לחזור הביתה עלינו על רכבת עם האופניים.
כיוון שהיה יום שמשי, ולמרות שלבשתי חולצה ארוכה, סיימתי את היום עם שיזוף קצת פריקי:


אגב, ממש לפני כמה ימים התחיל להתקלף לי העור :(

בתקופה האחרונה התמכרתי למשחק חדש באייפון, הוא נקרא Flight Control והרעיון הוא להנחית מטוסים (להיות מגדל הפיקוח ולסמן להם את הנתיב נחיתה). התחלתי לשחק אחרי שאלעד שלי ואלעד פוקי שחקו והתלהבו, ולאט לאט שיפרתי את התוצאות שלי. חשבתי שהולך לי טוב, אז חיפשתי קצת באינטרנט וגיליתי שמישהו עשה שיא של 128. לילה אחד, לפני השינה קבעתי את השיא הנוכחי שלי 285! (תראו בפינה הימנית העליונה)

הייתי מאושרת לזמן מה, עד שהיוצרים של המשחק הזה פרסמו את השיאים של כל השחקנים...
אופ! יש אנשים שהגיעו לאלפיים ומשהו נקודות...

רומן, חברו הטוב של האלעד עזב את העיר, לפני שבועיים משוערים. בתקופה לפני שהוא עזב היה לנו ריטואל נחמד. רומן היה מגיע לדירתנו הצנועה כמעט כל יום בסביבות הצהריים, מתקשר לשמוע מה צריך לקנות בסופר, ואלעד היה מכין לנו צהריים. היינו מסבים אל השולחן ואוכלים צהריים יחד.
בנוסף לריטואל היו הרבה אירועי פרידה, ובסוף לא היתה ברירה - הוא הלך. להלן תיעוד של השיחה האחרונה מרומן :


שמרים
נסענו לביקור נוסף בקוסטקו, עם דני ויקירה שכנינו החדשים. פגשנו לראשונה מוצר שלא ראינו עד כה: כמות עצומה (908 גר') של שמרים יבשים. מירי, התמונה הזו מוקדשת לך (שימי לב לכמות השמרים) :


סיפורים על מגבים:
1) יש סדרה שלמה של פרסומות למגב מסוג חדש בטלויזיה, הוא נקרא swiffer. אז הפרסומות בעצם מתארות מגב (mop) שמישהי זרקה אותו כי היא קנתה סוויפר חדש והוא מנסה לזכות שוב בליבה. להלן מספר פרסומות שגרמו לי לצחוק:

וגם

וגם

ובכן נראה לי שהבנתם את הרעיון (למרות שלטעמי כולן מצחיקות ויש עוד!)
2) יום אחד, כשמייזי (הבוס הקודם שלי) ביקר במשרד, הוא לפתע שלף את הדבר הבא ונסה לנקות אותי :)

3) לנו בבית יש בדיוק כזה מגב (עם הראש השעיר והכל). כל פעם שהעוזרת מנקה את הבית, היא שמה אותו בשקית (כי הוא רטוב) ובארון. כמובן שזה עושה ריח נחמד בארון, אז אנחנו דואגים להוציא אותו החוצה, שמים אותו בחלון, וסוגרים את החלון כדי שהוא לא יפול. סיפרתי כבר שהיה מזג אוויר קצת משוגע, לא הפסיק הגשם איזה 4 ימים. אז באחד מאותם ימים גשומים, המגב היה בחוץ והכל היה בסדר. כמה שעות מאוחר יותר, אלעד שומע רעש מוזר, מביט לאחור ורואה את המגב נופל מהחלון.
מהר רצנו לחלון לראות שלא הרגנו אף אדם, בכל זאת קומה 19 וצפינו בגופה של המגב שלנו, שוכבת לה שם, סתורת שיער. מיד חשבתי על המגב המסכן מהפרסומת, שנתן נפשו עקב אותן נשים שעזבוהו :)
אלעד הציע שנקנה גיר ונסמן מסביב לגופה, כמו שעושים במקרי רצח (דמיינו גופה של מגב :)) :


אחרון חביב
הרגע צילמתי את השקיעה המאוחרת כמו שהיא נראית מהחלון שלנו:

יש ביטוי ניו יורקי כזה שהולך:
New York, New York, The city so nice, they named it twice.
כשמסתכלים על התמונה מבינים.