אחר צהריים מבאס

טוב, היה לי אחר צהריים מבאס ואני צריכה לשפוך את זה.

יצאתי מהעבודה מוקדם, והלכתי למספרה. זה פעם שלישית מאז שאני בניו יורק שאני מחליפה ספר, וגם הפעם ניסיתי מישהי חדשה.
אמרתי לה מה אני רוצה. הראיתי לה את הצבעים שאני רוצה בשיער. הסברתי, והיה נראה כאילו היא מבינה.
היא הבהירה לי את השיער, נראיתי כמו אפרוח, ואז היא הכהתה את שאר השיער - כלומר פרט לשורשים.
יצא לי שיער של אישה זקנה, אז היא תיקנה את זה.
בסופו של דבר הצבע לא יצא כמו שרציתי.
היא שאלה איך אני רוצה להסתפר, הראיתי לה תמונה. סיפרה אותי, שאלה, עניתי, שאלה, עניתי.
בסופו של דבר התספורת לא יצאה כמו שרציתי.
נזכרתי כמה אני שונאת ללכת למספרה, שונאת שונאת שונאת.
שילמתי מלא כסף ויצאתי אחרי 3.5 שעות במספרה עם חשק חזק לבכות.


הלכתי הביתה. הייתי אמורה ללכת לחדר כושר. שתיתי קצת שייק פירות כי הייתי מתה מרעב וצמא.
לקחתי את האייפוד שיהיה מה לשמוע ועליתי למעלה.
באייפוד לא היתה בטריה, ולא יכולתי לרוץ כי היה לי יותר מידי שייק בבטן.

הלכתי הביתה.