היום השני בלאסה (טיבט)

קמנו מוקדם בבוקר כדי להרשם לתור להכנס לפוטאלה (מקום משכנם של הדלאי לאמה בעבר).

זה קטע קצת מוזר, כי באים ב-8:00 כדי לקבל מספר, רושמים לך עם עט על היד מספר כלשהו ואומרים לך באיזה שעה לבוא (11:30).אתה בא ב-11:30, יש ספסל ארוך ארוך, וכל כמה סנטימטרים רשום מספר. אתה מתיישב במקום של המספר שלך וממתין.

בסביבות 12:00 מתחיל התור, אז כולם נעמדים. אחרי כחצי שעה, מגיעים לקופה, ושם מבקשים את הדרכונים שלך ונותנים לך אישור להכנס לפוטאלה למחרת בבוקר בשעה מסוימת (אנחנו קיבלנו את השעה 11:20) ואז ביום למחרת אתה יכול להכנס לארמון.

סה"כ די מטורף בשביל כניסה לאתר...אז מחר נוכל לעלות מלא מדרגות (כבר אמרתי שהסינים אוהבים מדרגות).

אחרי שנרשמנו למחר, המשכנו לחפש שותפים לטיול שאנחנו רוצות לעשות, עשינו סיבוב לוחות שכזה, בדרך פגשנו זוג מטיילים, הוא מקסיקני והיא ספרדיה. שאלנו לאן הם רוצים לטייל, והיתה לנו שיחה קצרה ונתנו להם פתק עם השמות שלנו, איפה אנחנו ישנות, ואת המייל שלי.

שעות לאחר מכן בערב, בסיבוב לוחות נוסף, זוג אחר שואל אותנו אם אנחנו סיון והילה - מסתבר שהם פגשו אותם, וסיפרו להם שגם אנחנו מחפשות ונתנו להם את הפתק שלנו.

בקיצור, אנחנו נוסעות כנראה ב-1.10 לטיול של 6 ימים למחנה הבסיס של האוורסט, שני ג'יפים, 8 אנשים (אנחנו, הזוג הראשון שדובר, הזוג השני שהם גרמניה וארגנטינאי, ועוד זוג איטלקים).

היום גם עשינו מה שנקרא הקורה הקטנה, זה סיבוב תפילה שעולי רגל
בודהיסטים נוהגים לעשות מסביב למקדשים. זה די מוזר כי הם פשוט הולכים להם בסיבוב - מלא מלא אנשים. ויש את המשתטחים - צילמתי וידאו אולי מתישהו אעלה אותו - קטע קטע.

אני די נרגשת מכל הענין, במיוחד מזה שאני הולכת לדבר ספרדית :) סתם, מהכל...

לילה טוב.