קמנו ביקיצה טבעית והלכנו לאכול על גג היק (מלון בשם יק) עם ג'וליה ומרסלו. יש שם בופה לארוחת בוקר - היה נחמד לא הרבה יותר.אחרי זה יצאנו לקניות, אני הייתי צריכה מכנס נוסף והילה מעיל. הסתובבנו להנאתנו בין החנויות הסיניות המיועדות לקהל עשיר יחסית, רכשנו מכנס לי ומעיל תכלת יפיפה להילה. אכלנו גלידה "איטלקית" (אחת הגלידות הפחות טעימות והפחות קרובות להקרא איטלקיות) ובדיוק כשהחלטנו למצוא את האוטובוס למנזר בשם SERA, הוא היה ממש מולנו ועלינו עליו :)
כשהגענו לשם התבאסנו ממחיר דמי הכניסה (אחרי כל כך הרבה מנזרים קצת נמאס לך לשלם 30 ש"ח למנזר ארור) והחלטנו לוותר על הנזירים המתווכחים וללכת למנזר אחר שקיבלנו המלצה עליו - פבונקה. חברים שלנו סיפרו לנו שהוא קטן ממש ושיש שם נזיר חמוד שיושב ומדבר איתך.ההליכה (שאני חשבתי אותה לקלילה) היתה מסתבר טרק לא קטן, הכולל בתוכו טיפוס על הר (כמובן המנזר חייב להיות במקום גבוה וארור). התחלנו ללכת לפי הכיוונים של ה-LP והמשכנו לפי סימונים של אנשים בתגובה לשאלה "PABONKA ?".
כשכבר ראינו את המנזר, גיליתי את הענין של טיפוס ההר - פניתי להילה ואמרתי לה "את לא רצינית !!!" לצערי, היא היתה רצינית. טיפסנו את ההר - כ45 דקות טיפוס, עצרנו כל איזה 5 דקות כדי לנסות להחזיר לי את הנשימה ובסוף הצלחנו. קצת לפני שהגענו למנזר ראינו נזיר על הגג שקרא לנו לבוא. מסתבר שזה הנזיר המדובר. נכנסנו לחדר שעליו הוא אחראי, הוא מאוד התלהב מהמצלמה שלי - צפה בכל התמונות שלנו ושמח (מאוד) לזהות את ג'וליה ומרסלו, ג'ינו ונני, ואומר ומר שהיו כולם לפנינו. הוא צילם את עצמו ואותנו ואת הפרחים שלו וזיהה את כל המנזרים שהיינו בהם - מאוד מוכשר.
הוא היה קצת כמו ילד קטן בהתנהגותו - נלהב מכל תמונה מכל יכולת של המצלמה, והחמיא לנו על התמונות - כל הזמן הוא אמר פיאולה (יפה בסינית). אחרי שצפינו בתמונות הוא עשה איתנו סיבוב בחדר התפילה והסביר לנו מהי כל בודהה שראינו, אחרי שעה קלה נפרדנו ממנו לשלום.התחלנו לרדת למטה וללכת בין הבתים, מנסות להגיע ללאסה בחזרה. כל אדם שראינו שאלנו אותו "לאסה ?" והצביעו לנו לאן לפנות, עד ששאלנו שני אנשים במכונית והם הצביעו לנו על אחורי המכונית שלהם, בקיצור הציעו לנו טרמפ :) קצת חששנו לחיינו אבל החלטנו שהם חמודים ונכנסנו לאוטו - החמודים לקחו אותנו עד לרחוב שבו אנחנו ישנות - היה אחלה.

סיימנו את היום עם סידורי בנק, אוכל ואינטרנט.